פסק-דין בתיק תע"א 3246-08

1.         לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים בענייננו הינה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבעת.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

            א.         הנתבעת הוקמה בשנת 2002, והיא עוסקת ברכישת מגרשים ובבניה.

            ב.         התובע עוסק במתן שירותי ייעוץ פיננסי לחברות קבלניות (סעיף 2 לתצהירו).

ג.          ביום 1.1.2004 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין חברת צמד 2000 (1999) יזום ותיווך בע"מ (נספח א' לכתב התביעה המתוקן, להלן - חברת צמד), הנושא את הכותרת: "התקשרות למתן שירותי ניהול ותיאום חלקי - לפרויקט בניה בבית שמש". חברת צמד נמצאת בשליטתו ובבעלותו המלאה של התובע (סעיף 3 לתצהירו).

ד.         בהסכם נכתב כי חברת צמד תיתן שירותי ניהול ותיאום לפרויקט הבניה מחודש ינואר 2004. כמו כן ניתן פירוט של היקף השירות שיינתן, ונקבע כי בתמורה למתן השירות תקבל חברת צמד מהיזם סכום חודשי קבוע של 1,500$ בתוספת מע"מ כדין, תשלום נסיעות בסכום קבוע של 300 $ לחודש בתוספת מע"מ, כי תנאי התשלום הינם: שוטף + 30, וכי ניתן להפסיק את העבודה תוך 30 יום.

ה.         הנתבעת העמידה לרשות התובע חדר ושירותי משרד במשרדו של עו"ד זעירא, שהיה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו בעל מניות אצל הנתבעת, אחראי על ניהול החברה, ואחד מבעלי זכות החתימה בה (ע' 2 ש' 13-14 פרוטוקול 2).

 ו.         משנת 2006 הועמד חדר לרשות התובע במשרדי חברת "חזון את גלילי" בירושלים, שבבעלות מר משה פיג'ו. חברה זו היתה קבלן מבצע של הנתבעת בבית שמש (ע' 9 ש' 6-9 פרוטוקול 2). גם שם קיבל התובע שירותי משרד מלאים.

ז.          ביום 26.9.2008 הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת ההתקשרות ביניהם.

ח.         המחאה שניתנה לתובע על סך של 261,954 ש"ח, וכללה לטענתו גם תשלום עבור פיצויי פיטורים, בוטלה על ידי הנתבעת בטענה כי הוצאה במרמה.

ט.         תיק חקירה שנפתח בעקבות תלונה שהגישה הנתבעת למשטרה בעניין זה נסגר מחוסר אשמה פלילית (מכתב מיום 27.2.2011).

3.         נדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיידונו להלן. נוסיף כי הפרוטוקול מיום 24.2.2010 ייקרא להלן - פרוטוקול 1, והפרוטוקול מיום 1.6.2010 - פרוטוקול 2.

4.         האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבעת?

כאמור לעיל המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם התקיימו בין התובע לנתבעת יחסי עובד-מעביד. השאלה, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין צדדים אינה תמיד קלה, ולא אחת מפריד קו דק בין השניים. על כן יש לבחון את התמונה הכוללת, כפי שהיא עולה מן הנתונים העובדתיים שהוצגו לפנינו, לאור המבחנים לבחינת שאלה זו. המבחן הנוהג לקביעת קיומם של יחסי עובד - מעביד הוא "המבחן המעורב" (ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין - מיכה חריש ומפלגת העבודה; פד"ע לז 433). בבסיס המבחן המעורב נמצא מבחן ההשתלבות על שני צדדיו: הפן החיובי והפן השלילי, ועליו נוספו מבחני משנה, ובהם הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי תשלומי החובה, תשלומי מס ערך מוסף, ביצוע העבודה באופן אישי ועוד (ע"ע 300275/98 ויסלר- מוקד (1973) תאגיד לחקירות פרטיות, ניתן ביום 18.12.00). עם זאת נפסק כי המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, ויש לתת לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב (הנשיא סטיב אדלר "היקף תכולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג (תשס"א), 17; דב"ע נה/ 43-3 שלום פרץ - המועצה האזורית לב השרון, ניתן ביום 10.8.95). למבחן ההשתלבות שתי פנים - חיובי ושלילי. במסגרת הפן החיובי יש לבחון האם מבצע העבודה משתלב בפעילות הרגילה של נותן העבודה, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו "גורם חיצוני". בפן השלילי נבחנת השאלה האם למבצע העבודה עסק משלו   (ע"ע 431/07 יפתח סוכנובר - מ"י, ניתן ביום 6.4.08).

5.         האם היה לתובע עסק משלו?

נפנה תחילה לדון בפן השלילי של מבחן ההשתלבות. כאמור לעיל (סעיף 2.ג) הסכם העסקה שהוצג לפנינו נחתם מן הצד האחד בידי הנתבעת ומן הצד האחר - בידי חברת  צמד 2000 (1999) יזום ותיווך בע"מ (נספח א' לכתב התביעה המתוקן). מדובר בחברה הנמצאת בבעלות התובע. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על כך שלתובע היה עסק משלו, שהתנהל באמצעות חברה, וכי בעת חתימת ההסכם גם לתובע לא היתה כוונה כי יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, שאם לא כן - היה ההסכם נעשה עמו באופן ישיר.

בחקירה הנגדית נשאל התובע האם בתקופה שבה נתן שירותים לנתבעת, נתן שירותים גם לגופים אחרים. תשובותיו בעניין זה היו בלתי עקביות, סותרות ובלתי משכנעות. על השאלה האם בתקופה שבה עבד אצל הנתבעת נתן ייעוץ, שירותי ניהול וכד' גם לגופים אחרים, ענה התובע תחילה:

"אם בנתבעת עבדתי חלקית אז בוודאי שכן" (ע' 5 ש' 27-28 ע' 6 ש' 1).

כאשר התבקש לפרט מי הם אותם גופים שלהם נתן ייעוץ השיב תשובות מתחמקות. תחילה אמר שנתן ייעוץ לבנק עדנים ולחברת מ.א. תורג'מן (ע' 6 ש' 3-14). לאחר מכן שינה את גרסתו וטען כי עם חברת תורג'מן עבד לפני שהתקשר עם הנתבעת, וכי: